חריצת בצק לחם

ראשית חשוב לציין כי לא חובה לחרוץ את בצק הלחם. מה שכן אם נחפור מעט בנושא ונעבור על הנקודות הבאות, נוכל להבין מתי הדבר קריטי יותר. 
הסיבות לחריצת לחם הן הבאות:

• להקנות ללחם נפח גדול יותר – זה נכון, הבצק שלנו ממש לא שואל אותנו אם לתפוח בתנור. הוא יתפח וזאת זכותו. אבל כמו ילד קטן שגדל אנחנו רוצים לתת לו פוטנציאל גדול יותר. במידה ולא נחרוץ את הלחם, בשלב כלשהוא הקראסט של הבצק יתקשה ויהפך ללחם והלחם יתקשה לפרוץ. כאשר אנחנו חורצים אנחנו מאפשרים לבצק חדש בטמפרטורה נמוכה יותר לעלות על פני השטח (נדחף לקרום בעת ההתנפחות המהירה בתנור), הבצק הזה שעדיין לא התקשה והינו מתיח, מאפשר מחד לחלק החיצוני להמשיך להיות מתיח ולחלק הפנימי להמשיך לתפוח.
• למנוע חרכים בלחם – רק דיברנו על זכותו של הלחם לפרוץ ולתפוח בתנור ללא קשר אלינו זוכרים? נו, אז הוא פורץ גם בלי רשות, ותאמת גם בלי כיוון ולרוב עושה זאת במקומות הכי חלשים בבצק. זה יכול להיות איזורים שבעת העיצוב הושארו לא מחוברים היטב, זה יכול לקרות בגלל קימוח יתר ועוד סיבות נוספות. בשורה התחתונה, הלחם יפרוץ בתנור אך במקום שהוא רוצה, ולרוב יעשה זאת לא הכי יפה וגם לא בצורה מושלמת שעדיין עשויה למנוע את מירב הפוטנציאל של הלחם.
• לנתב את תפיחת הלחם – דיברנו על הצורך של הילד שלנו לפרוץ, נו אז בואו נראה לו את הכיוון. רוצים לחם גבוה? תתעסקו בחריצה במרכז הלחם, בחלק העליון. רוצים משהו יותר שמן? השתדלו לחרוץ לכל הרוחב. רוצים להרוס את הלחם? חרצו עד עומק הלחם בצורה רשלנית. תאמת, זה יכול להיות מעניין…
• מראה הלחם – כן כן הגענו סוף כל סוף גם לפן האסתטי של הלחם שלנו, גם כאן יש לחריצה חשיבות. דיברנו על ניתוב תפיחת הלחם אבל מעבר לכך אפשר להוסיף עיטורים שונים על פני הלחם בכדי להקנות לו מראה יפה. חשוב לזכור שאם עיטורים אלה אינם החריצות העיקריות בלחם אז הם צריכים להיות לרוב עדינים כדי לאפשר פתיחה קלה באיזורם. במידה ונחרוץ יותר מהצורך, אנחנו עשויים לקבל מראה מעוות של החריצה שלנו.