"האופה"

כולנו מכירים את מגוון הקרקרים העשיר הקיים בחנויות. קשה לעבור מול העושר המלוח והמטובל קשות,  מבלי לזרוק לסל הקניות איזו חבילה לנשנוש ביתי ומענג. לא נעים אה.. אז החדשות הרעות הן שאת הקושי המעצבן הזה

שנה חדשה בפתח והגיע הזמן להתחדש בעוד מחשבון!  אז ככה, הנושא שעלה בתחילת שנה על המוקד הוא אחוזי אופה. רבות נשאלנו על המרת אחוזים לגרמים ובכלל שאלות כלליות על מה הם אותם אחוזים שנקראים אחוזי

חלת מחמצת טבעונית… יש עוד משהו שכל כך קשה להשיג במדפי הסופר? העניין הוא שנראה שהמצרך  מאוד מבוקש בקרב הקוראים הטבעונים שלנו, ו יותר מפעם או פעמיים קיבלנו בקשה מקוראי ה"מתכון לחלת מחמצת" להרכיב מתכון

אינג'רה ( እንጀራ- injera) למי שעדיין לא מכיר, היא לחם אתיופי שטוח ואוורירי בסגנון לחוח תימני / פנקייק, העשוי לרוב מקמח טף ולעיתים מערבוב קמח טף עם קמחים אחרים.  בניגוד לרוב הלחמים שבסקירת פרוייקט האופה ואשר מכילים

בסקירה הקרובה נעסוק בעיקר בניסויים פשוטים על תפיחות יתר שיבהירו לנו מה קורה כשאנחנו "קצת" מפספסים בזמני ההתפחה ומאריכים יתר על המידה במודע או שלא במודע. ננסה להבין, מה ההשפעה אם בכלל של התפחה ראשונה

חיטה וקמח קשים / חזקים, מוגדרים ככאלה עם אחוז גלוטן גבוה (לרוב עד 15%). לעומתם, חיטה וקמח רך הם כאלה עם אחוז גלוטן נמוך (לרוב נמוך מכ – 11%). הסיבה לחלוקה החשובה הזאת, היא העובדה