קמחים וחומרים לאפיית לחם

הנושא הבא שקפץ לנו כמה וכמה פעמים אך הפעם יוקדש לו מאמר הוא אבקת המאלט (בעברית  תקנית "לתת"). אותה אבקה שבה משתמשים אינספור יצרני בירה

קמח חומוס הוא הקורבן הבא שלנו. לא מדובר במאכל שרובנו גדלנו עליו וככה'נ רובנו גם לא חשבנו להכניס אותו ללחם שלנו… בכלל לכל מי שנולד

קמח אורז הפעם על המוקד ושולחן המנתחים שלנו. בניגוד לסקירות קודמות שסקרנו, בהם היו כמה וכמה קמחים נוצצים ואופנתיים הפעם בחרנו ללכת על קמח צנוע

כוסמת (Fagopyrum esculentum) בשביל חלק נכבד מהאוכלוסיה, היא הגרגרים החייזריים (בצורת משולש תלת מימד פירמידי!) שבולטים במוזרתם ובצורתם בשקי הקטניות והדגנים בשוק או בסופר. לרובנו

חיטה וקמח קשים / חזקים, מוגדרים ככאלה עם אחוז גלוטן גבוה (לרוב עד 15%). לעומתם, חיטה וקמח רך הם כאלה עם אחוז גלוטן נמוך (לרוב

קמח טף הוא אחד הקמחים "הטרנדיים" ביותר כיום אך לא מסיבות קולינריות בלבד. קמח הטף נבדל בכמה תכונות והרכבים תזונתיים מקמחים אחרים, השוני הבולט ביותר

שיפון ( Rye – Secale cereale) והשימוש בקמח שלו, הוא אולי טרנד עכשווי, ואת זה נבדוק במאמר הקרוב, אבל לאותו הטרנד היו בוודאות גלים רבים בהסטוריה של

התחיל הסיבוב שלנו באמריקה,  קמחים כאן לרוב במרכזי הקניות, כאילו מדובר בארץ שהמאכל הלאומי שלה לחם. תאמת, מדובר באחת המדינות עם מבחר המוצרים הגדול ביותר

אני מודה, על אף המתכונים שיש לי ללחם כוסמין (קישורים בסוף המאמר), נלחמתי בזמנו בעקשנות לא להידבק בטרנד הלוהט. עולם ה – WELLNESS אימץ בחום את הכוסמין

כדי לבדוק מה השפעת המלח על הלחם שלנו החלטנו לעשות ניסוי פשוט. יצרנו בצק לפי היחסים במתכון הבסיסי שלנו, את הבצק חילקנו לשני חלקים שווים

דגנים מלאים שונים משפיעים בצורה שונה על הלחם שלנו ולא תמיד לחיוב. טוב זאת לא שאלה ששימוש בקמח לבן, גלוטן או בקמח קשה יעזרו לנו בהכנת הלחם,