הידרציה (HYDRATION) באפייה, הינה כמות המים ביחס לקמח במתכון שלנו. כלומר כאשר נשתמש בפחות מים במתכון, ההידרציה תהיה נמוכה וכאשר נשים הרבה מים במתכון, כמות המים ביחס לקמח תגדל, ולכן ההידרציה תהיה גבוהה יותר.
לדוגמא, כאשר בבצק יש 100 גרם קמח ו – 60 גרם מים, הבצק הוא בהידרציה 60%, מאחר ואחוז המים מתוך הקמח הוא 60% (במחשבון נעשה 60 חלקי 100 כדי לראות שהתוצאה היא 0.6, כלומר 60%). לכאורה לא מסובך להבין ולחשב. נסו בעצמכם עם כמויות גדולות יותר.
כידוע, ישנם בצקים רטובים ויש יבשים והדבר משפיע מאוד על העבודה עם הבצק וגם על התוצר הסופי, הלחם/המאפה עצמו. בפעם האחרונה שלשתי בצק מאוד רטוב (מעל 70% מים) מצאתי את עצמי מנקה גם 70% מהשיש. למען האמת, התחלתי לפתח תיאוריות למתאם המדוייק בין כמות הלכלוך במטבח לכמות ההידרציה בבצק. וברצינות, זה מלכלך ומסורבל יותר, אבל למה, אם בכלל, זה שווה את זה? ראשית נתחיל בלהיזכר למה צריך בכלל מים בבצק:
חישוב הידרציה בלחם עם מחמצת שאור
העניינים קצת פחות פשוטים כאשר אנחנו מוסיפים למשוואה את המחמצת, מאחר ומחמצת כבר מכילה קמח ומים באחוזים שונים מהבצק שלנו, לרוב מחזיקים מחמצת ב100% הידרציה, כלומר אותו משקל של קמח ומים, הרבה יותר רטוב מהבצק שלנו.
אז מה עושים? משתמשים במחשבון שיצרנו באתר האופה כדי לדעת מה ההידרציה בבצק כולל מחמצת. המחשבון משקלל את אחוז המים בנפרד למחמצת ולבצק, ונותן משקל בנוסחה לכל אחד ביחס לכמותו במתכון. משימה קשה אפילו במחשבון, הופכת לקלה מאין כמותה.
תפקיד המים בבצק
- יצירת הגלוטן – הגלוטן נוצר עם חיבור מולקלות המים עם החלבונים גלוטנין וגליאדין. אין מים? אין גלוטן ואין לחם יפה נפוח וקריספי.
- ממיס ומעורר – ישנם חומרים בקמח שלא יתעוררו וימהלו בצורה טובה ללא המים. כגון: סוכרים ואנזימים. ללא מים במקרה הזה, לא נוכל להשיג תפיחה.
- מאחד – המים מאחדים את החומרים השונים בתהליך הלישה לכדי חומר אחיד אחד הלא הוא הבצק.
- אפייה – החום והאפייה בלחם מתבצעים בעזרת חימום המים שמשפיעים בצורה אחידה על הלחם.
עד כמה בצק צריך להיות רטוב? הניסוי
כדי לבדוק את ההשפעה של כמות המים על הבצק הכנו במקביל ובאותם תנאים שני בצקים נפרדים, האחד הכיל 70% מים מכמות הקמחים והשני הכיל 60% מים מכמות הקמחים.
המתכון
400 גרם קמח חיטה (200 לבן + 200 מלא)
115 גרם מחמצת (מורכבת מ50% מים וקמח)
2% מלח מכמות הקמחים
280/260 גרם מים
סה'כ 800 גרם חומרים לככר הרטוב ו – 780 לבצק היבש יותר.
התחלנו מאוטוליזה של חצי שעה והמשכנו בלישה של 8 דקות לכל אחד מהמקמחים
כבר באוטלוזיה אפשר לראות שהקמח היבש נראה לכאורה אחיד יותר. ראו את התמונות המצורפות:
בדומה לחוויה בלישה ובניגוד למראה הבצק בתחילה, בתמונה רואים כי הבצק הרטוב אחיד ונעים יותר כאשר הבצק היבש מכיל יותר קרעים וחורים.
בשלב הבא נתנו לבצקים לתפוח כמובן, כאשר, כצפוי, הבצק הרטוב יותר נמרח לצדדים, והיבש היה יותר יציב וגבוה. ביצעתי גם מתיחה וקיפול פעם אחת לאחר כשעה תפיחה כדי לתת (בעיקר לרטוב) יציבות. לא הרבתי במתיחה וקיפול כדי לא להפריע לניסוי, סה'כ הבצק היבש יותר לא צריך כמעט מתיחה וקיפול, שהיא טכניקה בעיקר לבצקים רטובים.
הגענו לסיום התפיחה הראשונה, וראו איזה פלא, במרקמו, הבצק היבש כבר נהיה אחיד ונעים יותר, פחות התנגדות כמובן מאחר והבצק נח, אך סוף סוף הוא נראה כמו בצק איכותי ללחם. עיצבתי בזריזות שני ככרות ונתתי להם לתפוח בשנית, ולהלן התוצאות:
נראה שהבצק הרטוב כבר התחיל להתעייף כאן, קצת תפח לרוחב כצפוי ואף איבד מצורתו לאחר עיצוב הככר. לעומתו הבצק היבש היה יותר נעים למראה ומעוצב כמו שרצינו עם גובה יפה.
חיממתי תנור ל250 מעלות עם אבן אפייה כמו שבסרטים, זרקתי את הככרות פנימה הורדתי ל230 מעלות ל- 15 דקות וקינחתי בעוד 15 דקות על 200 מעלות. ולהלן התוצאות:
תוצאות הניסוי
לאחר האפייה, הככר מהבצק הרטוב (זאת השמאלית מעלה) תפחה מעט יותר אך תפחה לצדדים, לעומתה הככר מהבצק היבש נשארה גבוהה ויפה, שמרה על צורתה, במעט יותר דחוסה אך המראה שלה יותר מושלם לטעמי. משקל הככר עם תוספת המים 700 גרם וכצפוי של הבצק ללא המים 680 גרם, כלומר כל ככר איבדה 100 גרם בלבד באפייה.
נוכל לראות הבדלים בתמונות הבאות במרקם הפנימי, כאשר לככר הנמוכה מהבצק הרטוב יש מעט יותר בועות במרקם:
בדיקת השפעת ההדירציה על בצק חיטה לבן
עדכון: ב – 5.8.18 ביצענו ניסוי נוסף. כדי לעמוד על ההבדלים בקלות, ביצענו את הניסוי ע"י יצירת שתי לחמניות קטנות מקמח חיטה לבן. בשני הבצקים אותה כמות קמח, אך ההידרציה שונה. באחד מדובר בהידרציה של 55%, בצק יבש וקשה, ובשני הידרציה של 67%, בצק רטוב ודביק יחסית.
שני הבצקים חולקים תכונה דומה אחת, הם קשים מאוד לעבודה. מצד אחד, הבצק הרטוב נדבק לכל דבר שנוגע בו בעת הלישה ומצד שני הבצק היבש עם הידרציה נמוכה, אומנם לא נדבק לידיים, אך קשה מאוד ללישה, פחות גמיש ומצריך המון כח בעת העבודה איתו.
והנה התשובות לפניכם. רואים הבדלים בין הלחמים? תשובה אחרי התמונה.
כפי שרואים בתמונה:
- הככר בצד ימין – בהידרציה גבוהה, כיאה לבצק רטוב, עם הרבה יותר בועות אוויר שנלכדו בתוכה. בצק עם יותר מים בתוכו יהיה הרבה יותר גמיש, תכונה שהרגשנו כבר בעת הלישה. עם זאת, אם נרטיב מעבר לכך את הבצק ונגיע להידרציה של 100% ויותר, רוב הקמחים לא יוכלו להכיל ולספוג את כמות המים הגדולה והמים יהיה לנו לרועץ וידללו את הגלוטן והעמילן, והרשת תהיה חלשה מאוד.בצק כזה נמצאה בשימוש לחם בהידרציה גבוהה כגון ג'באטה.
- הככר בצד שמאל – בהידרציה נמוכה, כיאה לבצק יבש, עם רשת גלוטן חזקה יותר מאשר גמישה. הלחם קיבל גובה יפה כי שמר על צורתו אך מצד שני החוזק של רשת הגלוטן לא נתן לבצק לתפוח במידה מספקת ללחם רגיל. הבצק הינו בצק זהה לבצק הבייגל האמריקאי הדחוס.
ההבדל בין הידרציה גבוהה לנמוכה בסרטון:
מסקנות - האם כדאי להשתמש בבצק רטוב?
לדעתי בבצק לחם צריך למצוא את האיזון הרגיש בין בצק רטוב ליבש. הרטוב ייתן לנו בצק יותר אוורירי, וככל שנרבה יותר ברטיבות שלו הוא יהיה יותר אוורירי אך עד גבול מסויים. מצד שני הוא יהיה פחוס יותר (על ג'באטה שמעתם?) נוכל כמובן להשתמש בטכניקה של מתיחה וקיפול כדי להילחם באותה פחיסות, אך עד גבול מסויים. נוכל גם להתפיח תפיחה שניה במקרר כדי לשמור על עיצוב גבוה לכיכר.
לעומת הרטוב, הבצק היבש ( יבש לטעמי מינימום 60% מים מערך הקמחים, לא כולל המחמצת) יהיה הרבה פחות מסורבל למגע, בהנחה שלא הגזמנו בהפחתת הנוזלים ויאפשר לנו ליצור ככר יפה וגבוהה יותר, אך יותר דחוסה יותר מבפנים. לסיכום היתרונות של הבצק היבש שנראו מיד לעין:
1. הופיעו פחות בועות מעל ובצידי הבצק, מה שקורה יותר בבצקים רטובים יותר
2. הבצק יותר סימטרי מאחר וקיבל את צורת עיצוב הכיכר שלי
3. הבצק יותר גבוה, כי לא נמרח לצדדים כמו הבצק הרטוב
אתם מתקשים לחשב את ההידרציה? תוכלו להשתמש במחשבון ההדירציה שלנו כדי לחשב את כמות הקמח, המים והמחמצת שצריך להוריד/להוסיף למתכון.
45 מחשבות על “הידרציה – דרגת הרטיבות של הבצק שלנו”
שאלה לאופה
היתחלתי באפיה ביתית לפני שלוש שנים והיא חובבנית ביותר.
שאלתי
מה הסיבות שגורמות להיווצרות גושים בבצק
ובהתאם מה השלבים הנכונים בהכנת בצק שמונעים היווצרות גושים ?
שלום איתן מה שלומך?
האם תוכל לפרט מה כוונתך גושים בבצק ומה כמותם?
מנקודת מבטי, נסה לכוון לטמפרטורה נוחה במים, כמו גם ניפוי הקמח שעשוי לעזור.
שלום. כשאני עובדת בהידרציה גבוהה, אני מרגישה שהבצק לא תופח. אפילו לא לגובה שבתמונה שלך של הרטוב. מה אפשר לעשות? האם זה סוג הקמחים? תודה.
שלום אביה
לרוב זה חוזק התפיחה. לכן צריך לבדוק מה המתפיח איתו השתמשת (כגון מחמצת) ומה היא מצבה לפני השימוש.
אם ההידרציה גבוהה מדי, והבצק "מפורק" זה כבר סיפור אחר וצריך להפחית בכמות המים.
בוקר טוב.
האם יש קשר בין הידרציה לאחוז חלבון בקמח?
ראיתי מתכון בו לקמח עם אחוז חלבון נמוך (10%) מומלץ לא לעבור את ה 55% ועם אחוז גבוה (15%) הומלץ על 70%.
הכצעקתה?
צעקתה צעקתה.. 🙂
אומנם לא הייתי נצמד למספרים שרשמת, אלא בוחן כל מקרה לגופו, אבל רוב החלבון בקמח הוא בעצם הגלוטן שיש לו אחוז ספיגה גבוה מאוד של מים. משמע ככל שאחוז הגלוטן גבוהה יותר (אם כי לא רק הגלוטן המשפיע), אז היכולת לספוג מים יותר גבוהה.
האם לחשב אתץ השמן זית/קנולה ואת הדבש/סילאן בהדרציה?
שאלת השאלות יוסי. לשמנים ולדבר יש בהחלט השפעה על הספיגה. קח קצת שמן, פזר עליו קמח ובדוק מה קורה.
מצד שני ההשפעה שונה מההשפעה של המים ובינינו גם הכמות קטנה יותר. לכן צריך להתייחס לכל מתכון אחרת, אם אתה רואה שכמות השמן גדולה, יהיה קשה לך להתעלם מהשמן בהידרציה, אך חשוב להבדיל בהשפעה של השמן.
אם מדובר באחוזים בודדים, זה פחות משנה, אם כי שוב חשוב להרגיש ולבדוק את ההשפעה של השמן בתוצאה הכללית.
ואוווווווווווו, איזה כיף לי שזכיתי לראות את האתר הזה! ואוווו, אהבתי את כול הניסויים!!!! ואוואווו, פשוט חלום, כול השאלות שתמיד שאלתי את עצמי -נעלמו! אוווו תודה! אחלה הגשה, עם התמונות והכול! שאפו אדיר!!!
מחכה לעוד ניסויים. אגב אפשרי שתעשו ניסוי לרוגעלך.? אני שנים מחפשת רוגעלך עם קראנציות שנשארת, ולא מצאתי, גם אחרי שחיפשתי והכנתי. (הכנתי כ6 סוגים שונים של בצק-עלים שמרים , למרות שמסביבי טענו שזה טעים, לי זה לא הספיק.
שוב תודה לך! אהבתי מאודדדדדדד את האתר הזה!
תודה! נגיע גם לרוגעלך, וודאי גם שאת משתמשת באותו סוג של קמח לפי המתכונים המדוברים.
המשיכי להתעדכן!
התרשמתי מאוד מאתר זה. ההסבר מפורט ולענין
סליחה לא עשיתי הגהה… הינה שוב
היי. תודה על כל המידע המפורט והמעמיק.
חסרה לי התייחסות למשך וחום האפייה בהקשר של הידרציה. וזה קשור לניסיון שלי, כי כשהבנתי שהבצק שלי יבש מדי וגיליתי את המושג הידרציה שיניתי יחס בין קמח למחמצת ומים, ואני ב65% הידרציה עכשיו. הבצק מרגיש לי טוב והלחם נראה. שעולה יפה, רק שבפנים מרגיש מעט בצקי. אני אופה 20 דקות על 250 מעלות ועוד 25 דקות מורידה ל200
היי שירי זה לאו דווקא קשור להידרציה. העלי בפעם הבאה תמונה לקהילה כדי שנייעץ לך
יש לי שאלה הכנתי מחמצת. ואין לה בכלל ריח יכול להיות שחסר לה מים אפשר להוסיף עכשיו רק מים
60% הידרציה במקרה הזה לא אמור להיות 240 מים? 260 זה בעצם 65% הידרציה.
סליחה על שאלה אולי טיפשית. אני רק מתחילה להכנס לעסק אפיית לחם מחמצת. אז השאלה שלי , כאשר רשום במתכון 85% הידרציה
20% מחמצת שאור, זה אומר, לדוגמה, ל 20 גרם של סטרטר מוסיפים 100גרם קמח ו 85 גרם מים? עוד פעם , סליחה על השאלה ותודה מראש.
השאלה שלך בסדר גמור.
ההידרציה היא מעל 86%, אל תשכחי שצריך להתחשב בהידרציה של המחמצת עצמה. כל זאת בהנחה שהמחמצת שלך היא 100% הידרציה.
מציע להשתמש במחשבון הידרציה שלנו כדי לדעת מה ההידרציה של המתכונים שלך.
היי, הגיוני שבקיץ בגלל הלחות מומלץ להוריד רמת הידרציה משמעותית בשל החום והלחות הכבדים?
קשה מאוד לעבוד איתו…תודה
אפשר ואפשר גם להגיע לטמפרטורה נוחה לבצק כדי שיהיה יותר נוח.
במתכונים בהם יש נוזלים נוספים כמו ביצים/שמן/סילאן וכו', איך מחשבים הידרציה? (מקרה פרטי שמעניין – חלות עם ביצים)
אין ברירה דנה, צריך להוסיף את להידרציה, מדובר בנוזל שסופח קמח, אבל ההתנהגות תהיה שונה משל מים. יש באתר לדוגמא מחשבון ביצים שיעזור לך לחשב את כמות המים בביצים אבל תוכלי להתייחס לכל הביצה כמים.
יש לי בעייה עם תהליך האוטוליזה. גם כשההידרציה נמוכה ממה שאני רוצה, בסוף אני מקבל בצק רטוב שאינו מתחבר לגוש. נשאר כאילו פלסטלינה רכה, גם בהידציה של 55%. מה אני עושה לא בסדר?
שאלה של מתחילים
הכנתי מחמצת בפעם הראשונה; לאחר מספר האכלות המרחבים והרטיבויות משתנות כל פעם
גם הכמות בה לא קבועה;
בכמה קמח ומים נהוג להאכיל כל גרם מחמצת ? כי הרי אחוזי ההידרציה ישתנו אם אין אחידות
גם במחשבון שלכם נשאלת בכמה מאכילים ומשקים את מהחמצת אך אין התייחסות לכתוב כמה מחמצת מכניסים את החומרים;
האם עלי להניח שאם המחשבון מתייחס להאכלה של 100 גרם מים וקמח אז מראש היה לי גם 100 גרם מחמצת?
היי אודי, לא הבנתי את מה שכתבת, הרי במחשבון אתה יכול לרשום את כמות המחמצת.
בנוסף הרטיבות לא משתנה אם כל פעם אתה מאכיל באותם יחסים.
תוכל לשלוח לי דרך דף הצור קשר צילום מסך של המחשבון עם הבעיה
מה עם בירה כנוזל? יש בזה שמרים וסוכר. אני מאד אוהב לעבוד עם בירה או אפילו מאלט.
יפה מאוד, כן זה לגמרי יתן צבע וטעם מסויים ללחם.
את הבירה יש כמובן לחשב בהידרציה.
אפשר ללוש בצק רטוב (וגם יבש) במעבד מזון במקום ידנית?
מממ ללחם? נשמע לי בעייתי. אפשר לנסות את תחילת הלישה רק כדי לערבב את המוצרים לפני אוטוליזה.
שאלה שלא שייכת להידרציה- איך אתה קובע את כמויות ( קמח,מים, שמרים) בבצקים מקדימים, ביגה ופוליש ? האם יש נוסחא לזה ?
היי מואיז, ווואו שאלה קשה! זה משתנה כמובן ממתכון למתכון וסוג המחמצת, וגם ההידרציה והתוצאות שאתה רוצה להגיע אליהן בהתאם לנתונים. לפעמים צריך פשוט לנסות.
הרי אחוז המחמצת הגבוהה עשוי להשפיע על הטעמים, על "איכול" (ועיכול..) הגלוטן והתליכים הכימיים המתבצעים בעת האפייה כמו הקרמליזציה.
אני מקווה שבהמשך יהיה אפשר להוציא סיכומים ודוגמאות ומה ההשפעות השונות.
אפשר מבחינה אחרת גם להסתכל מבחינה תרבותית, כאשר תרבויות של לחמים שונות (כמו הצרפתים) יעבדו עם כמויות שונות מאחרים (כמו האיטלקים). ולכן חפש את המתכונים שלהם והשווה.
תודה עבור התגובה המהירה.
לא ניסחתי את השאלה טוב, כאשר אני הולך לעשות מ-קג 1 קמח פיצה/פוקצה.
כמה מתוך זה אני צריך להפריש לבצק מקדים ?
תודה
אני חושב שזאת השאלה שעניתי עליה…lol
אבל אם אתה רוצה אחוז מסויים מתוך כמות הקמח הייתי הולך על 20% מתוך משקל הקמח ומתקדם משם לפי התוצאות 🙂
כשאתה כותב שבבצק יש 60 גרם מים ו100 גרם קמח, המים מהווים רק 60 חלקי 160 כלומר כ 37.5%. חשוב לציין אם מדובר ביחס בין המרכיבים או בחלק היחסי של כל אחד בבצק. נא הבהרתך
שלום יגאל שאלה טובה, ראה שציינתי כי בהידרציה החישוב של המים הוא ביחס לקמח בלבד ולא ביחס לכל הרכיבים. ככה נהוג לרוב לעשות באפייה בדומה לאחוזי אופה הנגזרים מכמות הקמח.
תודה
שלום רב!
תודה רבה על כל החומר הנפלא!
שאלה קטנה לגבי ההידרציה, השתמשות במיצים כגון מיץ תפוזים במקום מים, מעלה או מורידה אין דרגת ההידרציה?
תודה מראש!
שלום אבן תהנה!
כמובן שמעלה. סה"כ מדובר במים עם קצת סוכרים. למה האם תרצה להוסיף למאפים שלך מיצים במקום מים?
האם כל זה נכון גם למכונת/אופה לחם חשמלית ביתי אוטומטי
היי אבי
מים בהחלט משפיעים על הבצק באותה צורה גם עם מכונת לחם, אבל לרוב המכונה תתקשה בלישה של בצק רטוב מדי לכן כדאי להיצמד להוראות של היצרן.
מה שכן אנחנו מתכננים בהמשך לבצע כמה ניסויים כולל שימוש במחמצת והגדלת הידרציה. תוכל להתעדכן מהדף הראשי.
מה לגבי בצק לפיתות אסליות עבות ושלא נידבקות בפרופר סלים בכמה אחוזי לחות היית מהמר?
שאלה כללית מדי זה תלוי כמובן בסוג הקמח ואפילו במותג. סוג וזמן התפחה ושאר הרכיבים.
שלום אחי האופה
אך אפשר לשמור על עובה שתי שכבות בפיתה בזמן האפייה גם אם הבצק תפח יותר ממה שצריך?
אהלן עבד
מה כוונתך? האם נתקלת בבעיה בעובי בעקבות תפיחת יתר? מה היו העוביים? תוכל לשלוח לי תמונה דרך דף האודות באתר
שלום האופה …להכין לחלות איזה הידריציה אתה ממליץ? תודה רבה
תלוי בקמח כמובן
בשביל זה יש מתכון 🙂